מחר ימלאו עשרים שנה לפטירתו של המשורר והמתרגם שמשון מלצר. בארכיונו הגדול שבמכון "גנזים – אגודת הסופרים" התגלה השיר הראשון שכתב בארץ ישראל. השנה – 1933, שמשון מלצר בן העשרים וארבע יורד מן הספינה ופונה בהודיה אל הים.
"עגנה הספינה, הורדו לחוף בנים / ששבו לארץ המולדת. / רבים הלכו לאשר הלכו: קטנה הארץ וגדולה מאד. / ורק אני לא יכולתי היפרד ממך, הים, /שהיית לי הדרך למולדת שאהבתי / […] על פני נפלתי אז ושפתי מלמלו: אתה הוא המולדת / שאהבתי!"
בשולי כתב היד הוסיף שמשון מלצר הערה: "שיר ראשון שכתבתי בארץ. הראיתי לאשר ברש ואמר: זה יפה. זה היה טוב ויפה כל זמן שהיית בגליציה. עכשיו גנוז זאת וחכה עד שיהיה לך שיר אחר, יותר ארצישראלי. וכך עשיתי". טעו שניהם. זה שאמר לגנוז, וזה שציית. יותר מכל נודע שמשון מלצר כמי שחיבר בלדות ופואמות שנושאיהן עממיים וחסידיים, וכמשורר וכמתרגם מיידיש שקונן באהבה גדולה ובגעגועים ליהדות הגדולה והמפוארת שנכחדה בשואה. הים – בין לבין, הייתה בחירה טובה לשיר ראשון בארץ ישראל.
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 
נהדר! באיזה רגש של מתיקות ונקיון לב כתב אל הים.
מאד מעריכה את הגילויים האלה שלכם; אלה שמעלים יופי.
תודה רבה!
אהבתיאהבתי