מכון גנזים ע"ש אשר ברש

סטטיסטיקה

  • 19,287 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 135 שכבר עוקבים אחריו

ואני תמה: כיצד אבא אצלי – והרי הוא מת!

במכתב נוגע ללב ששלח נחום גוטמן (ב-15 לאוקטובר יציינו 119 שנים להולדתו) למשפחתו הוא תיאר ברגישות רבה את מחלתו וימיו האחרונים של אביו, ש. בן ציון (שמחה בן אלתר גוטמן שנפטר ב-1932). זה לא רק מכתב משפחתי. זהו מסמך שמתעלה לדרגת סיפור. אין אני יכול כאן אלא להביא את תחילתו ואת סופו, ובמיוחד את החלום שחלם נחום גוטמן, חלום שבוודאי רבים מכירים כמותו. החלום שמהווה גשר בין עולם המתים לחיים, אין שנים, אין ימים, הכל מתרחש בזמן אחר ובמקום אחר שבהם אין לשעון הזמן האבוד ממשלה.

"כבר מזמן שאנו דוחים את כתיבת המכתב לאחר מותו של אבא", פותח נחום גוטמן את מכתבו, "אם מתוך סיבות פסיכולוגיות ואם מתוך שאחד מחכה להשני שיתחיל… אבא היה מתקרר לעתים תכופות וגונח. רופאו היה הד"ר פוחובסקי שהיה נקרא לבוא אל אבא אם קיבל קצת חום. פוחובסקי היה תמיד מבאר את כאביו בעצבנות והתקררות קלה… יודעים היינו את אבא בהתפנקויותיו והיינו גורסים את מחלתו כדעת הרופא ולא חשבנו כל רע רציני בדבר. כך היה בתחילה – אך אחר כך כשהחלו הדברים לחזור עמדנו על זאת ודרשנו שיחליף את הרופא וגם הבאנו אליו את הד"ר בינימיני. הוא מיד הודיע לנו כי לדעתו אבא חולה 'באמת' וכי נדרש לטיפול ורפוי".

שמחה_אלטר_גוטמן_(FL12173562)

ש. בן ציון, 1930. יודעים היינו את אבא בהתפנקויותיו

וכך נמשך התיאור הארוך, היפה, שבה הוא אינו שומט אף רגע, גם רגעי דעיכה, גם התעוררות של גוסס. "יום אחד היה ער מאד. באו אליו הרבה מידידיו. ביקש בירה ובשר מיובש. פניו האירו ודיבר בהתעוררות. וקרא לכל ידידיו, ביאליק, דיזנגוף, אהרונוביץ, להשתתף עמו בטיול לשרונה – יסעו באוטו וישתו שם בירה".

ולסיום החלום, שכבר נחלם לאחר מותו של אביו. "אחר כך התחילו החלומות. באותו המסלול שחלמתי לאחר שבאבע שלנו שאהבתיה אהבת בן והערכתיה יותר מכל אנוש.  אבא נמצא בחדר עבודתו ומדבר עמי ופניו טובים – ואני תמה הכיצד הוא אצלי ולבוש בבגדיו. כנראה השתמט מבית החולים – אך עלי להחזירו, למרות ידיעתי כי אצלי הוא בריא ושם עליו להמשיך את חוליו. ואחר כך אני נזכר כי מת הוא. אך פניו מאושרים ומחוסרי דאגה, אך איך אוכל להקנות לו את ההכרה כי מת הוא. ואני מחליט להשלות את עצמי בתקוה כי הוא לא מת את המות המקובל כי אם נמצא באיזה מצב מיוחד".

נחום גוטמן למשפחתו 2 001

נחום גוטמן. איך אוכל להקנות לו את ההכרה כי הוא מת?

מודעות פרסומת

"השנה העוברת / היתה כמשמרת / קלטה השמרים ופלטה היין"

כך פתח י.ל. גורדון את השיר שכתב לכבוד ראש השנה תרמ"ח (1887) – והיופי של המלים צולח בקלות את 130  השנים שחלפו מאז. במקום ה"תכלה שנה וקללותיה – תחל שנה וברכותיה" בחר יל"ג ללכת בדרך השיר החיובית – השנה הקודמת היא ההכנה, כמו תהליך ייצור היין, לקראת השנה החדשה.

והתענוג נמשך הלאה: "והנה ביום המחרת, / באה שנת ה' מחרת [היפוך אותיות משנת תרמ"ח] / נוחילה לאל, לו נישא עין / כי השנה החדשה / לא תראנו קשה / ותהיה לכל ישראל שנת ברכה / וגם לך ידידי ולכל ביתך ככה, / תקות ה' מעוזכם, אל תעזבו, /לשנה טובה לאלתר תיכתבו!"

ובהמשך, שיר ראש השנה נוסף, שכתב שנה לאחר מכן – קראו ותיהנו. התמוגגו והישארו בדף – כי הנה נביא אוצר נוסף – מעטה של זלדה.

ילג גורדון לשנה חדשה 001

י.ל. גורדון. לשנה טובה לאלתר תיכתבו

מארכיונה של זלדה ב"גנזים" אביא מכתב ששלחה לישורון קשת. "תכלה שנה וקללותיה ותחל שנה וברכותיה. בכל המובנים. בגשמיות וברוחניות. הרי כולנו זקוקים לרחמים רבים מידו הפתוחה הגדולה והרחבה. כולם זקוקים לשלום אמתי – ראשית כל שיהיה שרוי השלום בינינו ובין איברינו ובינינו ובין נפשינו ובינינו ובין יקירנו, ובינינו ובין הקיץ והחורף, ובינינו ובין כל הבריות, שיבינו את דיבורינו ואת שתיקתנו, ושאנחנו נבין את דיבורם ואת שתיקתם".

 

ובהמשך ההסבר מדוע כה חשוב לה השלום "בינינו ובין איברינו ובינינו ובין נפשנו" – "מדי פעם בפעם משתלט עלי מן עיוורון רוחני – ואני כלואה בתוך הטעות כמו בתוך מרתף מלא עכברים – ומדי פעם בפעם יוצאת לחירות ולשלום. ושוב נופלת."

מכתב לישורון קשת 1

זלדה לישורון קשת. שיהיה השלום שרוי בינינו ובין נפשינו

מכתב לישורון קשת 2

זלדה לישורון קשת. שיבינו את דיבורינו ואת שתיקותינו

וכדי שלא תבואו בתלונות שאין קישוט יפה לשנה החדשה, כמו שהיה פעם, הנה גלויה צבעונית – מנופי אנגליה הכפרית, ומאליו מתנגן הניגון "עגלה עם סוסה"  – ששלח וילקנסקי ליוסף חיים ברנר. שנה טובה! \

יצחק וילקנסקי לברנר 1919 001

יצחק וילקנסקי לברנר, 1919

"רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור שהקדימו דמעות שהקדימו שיתוק"

אוצר מופלא הגיע ל"גנזים": המכתב המקורי שכתבה יונה וולך למשוררת זלדה, לאחר שהתוודעה לראשונה לשיריה שהיו כתובים על דפי מחברת ועל פתקאות (על המפגש כתבה עזה צבי ב"חדרים" 4, 1984). יונה וולך הנרגשת הכריזה מיד שיש להדפיס את השירים המופלאים האלה ולפרסמם, ואף השאילה את מכונת הכתיבה שלה לשם כך.

זלדה ובעלה חיים מישקובסקי (צילום עזה צבי) 001

זלדה ובעלה חיים מישקובסקי (צילום עזה צבי)

רבות נכתב על הקשר המיוחד שנרקם בין שתי המשוררות שבאו מעולמות כה שונים – יונה וולך הפרובוקטיבית והפרועה וזלדה החרדית והצנועה, שעולמה הפנימי הסוער והצבעוני נחשף רק בשירתה.

יונה וולך צילום עזה צבי 001

יונה וולך (צילום עזה צבי)

יונה וולך לא חסכה ברגשות ובתגובות פיזיות: "רק היום הצלחתי לקראם [את השירים] בזה אחר זה ולסיים ברציפות הספר. ובכל הפעמים רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור שהקדימו דמעות שהיו יורדות שהקדימו שיתוק שהיה בא ועומד… וקורים דברים מעודנים יותר וסלחי לי שאני כותבת אילו המקרים.

"את מעמידה עולם זלדה. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות. והעולם הזה עושה אותי יותר טובה והיופי שאת מביאה משאיר אותי כמהה משתאה געגועים ואני זוכרת מאוד שאני יהודיה".

יונה לזלדה

יונה וולך לזלדה. את מעמידה עולם זלדה (גנזים)

ולסיום – יחד עם מכונת הכתיבה שהשאילה יונה וולך לעזה צבי – היא צירפה מכתב עם הוראות הפעלה ואיך להתגבר על תקלות שונות במכונה. תכונתו של הסרט להיתקע!

וולך לעזה צבי מכונת כתיבה 001

יונה וולך לעזה צבי. הוראות הפעלה למכונת הכתיבה לשיריה של זלדה (גנזים)

עמוס עוז לא בטוח: מה יש לי. מפלצת? בדיחה רעה?

מכתב מרתק, המעיד על ייסוריו-התלבטויותיו של סופר שגמר זה עתה לעמול על ספר חדש, נמצא בארכיונו של נתן יונתן ב"גנזים" אגודת הסופרים. הכותב הוא עמוס עוז, הנמענים הם נילי ונתן יונתן, המועד: 5.4.85. מהתאריך, וגם מתוכן המכתב, ניתן להעלות השערה כי אולי מדובר בספר "קופסה שחורה".

"נילי ונתן יקרים, הנה זה מה שיש לי. מפלצת? בדיחה רעה? עגל עם חמישה ראשים? הפעם באמת אין לי מושג מה עשיתי. אף לא תחושה, או ניחוש. זה נכתב ברובו כאן, ומלבד נילי אין אף קורא-עברית ברדיוס של 3,000 ק"מ בערך. כך שזה התחולל בבדידות".

ועוז ממשיך וכותב: "קראו נא כשתוכלו – כשיהיה לכם פנאי פנימי – לא בין ריצה לריצה, אנא – וכתבו לי מטוב ועד רע. יותר נכון 'לא נורא', או 'השתגעת?!' או סתם 'פוי'. כי באמת איני יודע. שקעתי בזה בשבועות ובחודשים האחרונים ימים שלמים וחצאי לילות, ועכשיו – כשזה חם מן התנור – אינני רואה מה עשיתי. (ואני מוכן לכל עצה טובה – מ'תשמיד מייד' ועד 'תשקיע טיפול נמרץ'".

עמוס עוז לנתן יונתן 001

עמוס עוז לנילי ונתן יונתן. אני מוכן לכל עצה טובה

את X אהבתי באונייה, את ק. – ביער

יום הולדת שמח שאול! במלאת 142 שנה להולדתו של שאול טשרניחובסקי (20.8.1875) – לקט קטן מן הארכיון הגדול שלו – שזכה למספר 1 באוסף הארכיונים הגדול של "גנזים" אגודת הסופרים.

טשרניחובסקי עם בתו

שאול טשרניחובסקי עם בתו איזולדה (גנזים)

אילו היה רופא נחמד שבדק את גרונותיהם (תעשה-תעשי 'אה!')  של הילדים בבתי הספר בתל אביב – דיינו, אילו היה מתרגם בחסד שתרגם מבחר מהקלסיקה העולמית מהיוונית ועד לפינית – דיינו, אילו היה משורר נפלא, שרבים משיריו הולחנו ומבוצעים עד היום ("את אינך יודעת", "בזכותם קיים", "שושנת פלאים", "אומרים ישנה ארץ", "הוי ארצי מולדתי") – דיינו. על אחת כמה וכמה וכולי.

את אינך יודעת - טשרניחובסקי

שאול טשרניחובסקי. את אינך יודעת

במלחמת העולם הראשונה שירת שאול טשרניחובסקי כרופא צבאי במינסק ובסנקט פטרסבורג ואת רשמיו העלה בכמה סיפורים. אחד מהם הוא "ברוגז עם אבא" מתוך "בימי מלחמה" – שבו הוא "מזהיר" מפני מחלות שמעוררות עניין אצל הרופאים ""החולים, כידוע, המעניינים בעיני הרופא – אוי ואבוי להם שהם בכך".

בימי מלחמה מאת שאול טשרניחובסקי 001

שאול טשרניחובסקי. דף מתוך "בימי מלחמה"

עבודתו כרופא השפיעה על יצירתו גם בדרך נוספת – הוא השתמש ביומני רופא שקיבל מחברת התרופות כדפי טיוטה וכפנקסים שבהם כתב את שיריו. הנה למשל השיר הנפלא "בזכותם של מי קיים", שיר ילדים מקסים על דף מתוך יומן רפואי של חברת "באייר" הגרמנית:

טשרניחובסקי-העולם בזכותו של מי קיים

שאול טשרניחובסקי. בזכותו של מי קיים – דף ראשון

טשרניחובסקי נודע לא רק בשירי האהבה הנפלאים שלו, אלא גם מי שהאהבה הייתה חלק מחייו. יהיה בוודאי מי שינסה לחבר כל שיר לכל אהובה, אך למה לנו לנחש. הוא בעצמו השאיר רשימה מפורשת, כולל ציוני דרך ותיאורים, כדי שלא יתבלבל בין אהובותיו. הנה הרשימה שנמצאה בארכיונו "אלה אשר אהבתי", כולל את קטון (ביער), X באניה, X אחרת היא אחות ועוד אחת היא מורה. ויש גם סימני + ליד כמה מהשמות. האם זה ציון? לך תדע.

טשרניחובסקי - אלה אשר אהבתי

שאול טשרניחובסקי. אלה אשר אהבתי

לא כולם אהבו את אורח חיים של המשורר הידוע, שהיה נשוי למלאניה, שנשארה נוצרייה עד מותה ואף לא ידעה עברית – וממילא לא יכלה לקרוא את שיריו. לאחר מותו פורסמו כרזות בירושלים של חוגים חרדים שלא קרעו קריעה ולא קראו תהילים לזכרו.

טשרניחובסקי - מנשר פשקביל לאחר מותו

את X אהבתי באנייה, את ק. – ביער

לבנו מתרוקן ואשו תכבה – ברח לך מזה, ידידי!

ביום ששי  תמלאנה 161 שנה להולדתו של אחד העם, ולכבוד יום ההולדת שלפתי מכתב נפלא ששלח לש. בן ציון, הלא הוא אביו של נחום גוטמן, ב-3.9.1905. המכתב פותח בתיאור של עוד יום משמים במחלקת בית המסחר וו. וויסוצקי ושותפיו שבו עבד. והנה מניחים על שולחנו צרור מכתבים שהגיעו מבית הדואר, "ובהם עוד הפעם חשבונות, שטרי-חוב וכו'". והנה הפתעה: מכתב מידידו גוטמן "הנני מוציא מאחת המעטפות אשר לא קראתי את הכתוב על גבה וחשבתי למצוא גם בה דבר של מסחר – מכתב עבורי על דבר ארץ ישראל, בית הספר ביפו ו'פסיכולוגיא' של 'לגוי הנשמה'… הוי יקירי, אלו ידעת, כמה גדלה קנאתי בך באותו רגע…"

 

"אך כמעט הוצאתי מפי מפי דבר מגונה של 'סנטימנטליות',,, וקיפחתי את ה'ריפוטציה" שלי בתור איש 'יבש' המגביר את השכל על הרגש…"

 

אחד העם   250px-Ahad_Haam

חלף גל הסנטימנטליות, והנה באות הברכות לחברו שעלה לארץ. הוא מתאר את המציאות הקשה של אלה שנשארו מאחור, בגולה: "פה במקומנו אנו מאבדים מעט מעט גם את הכישרון לחפוץ דבר מה ולהצטער על היעדרו. לבנו מתרוקן ואשו תכבה ואין בנו כוח עוד להתמרמר על הריקות שמסביב. כל מה שנשאר לנו אינו אלא רגש זה של בוז ואירוניה שקטה ביחס לכל מראה עינינו. ברח לך מזה ידידי, כל עוד יש בכך רוח חיים ותנועה של רצון. עלה והצלח! שלך באהבה, אחד העם".

מכתב אחד העם לאביו של נחום גוטמו 3 ספטמבר 1905

אחד העם לש. בן ציון (א. גוטמן). אין בנו כוח עוד להתמרמר על הריקנות שמסביב