מכון גנזים ע"ש אשר ברש

סטטיסטיקה

  • 16,895 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 152 שכבר עוקבים אחריו

הסתכלתי בגורל עבודתו של הסופר העברי החי ומת

"הסתכלתי בגורל עבודתו של הסופר העברי החי ומת, ראיתי בשנים האחרונות הרבה הסתלקויות של סופרים, יותר משדרך הטבע מחייבת, ומה עלתה לה לירושתם הספרותית ולכל מה שקשור ביצירתם?"

במשפט זה פתח אשר ברש, שהחודש מלאו 65 שנה למותו ב-4 ביוני 1952, את חזונו בדבר הצורך להקים את מכון "גנזים" של אגודת הסופרים. "ואין לדחות. המטרה הקרובה: לפתוח מעין קונטו לכל סופר, חשבון של כדים גדולים וכדים קטנים. לפעמים גם פרט צדדי ניתן להידרש, וממנו תוצאות להבנת היצירה ויוצרה".

אשר ברש 1948 001

אשר ברש, 1948. האוטו לא סוחב בעלייה

ואכן, ארכיון זה אכן הוקם ב-1951 על ידי אשר ברש, ועל שמו הוא נקרא.

את הטקסט היפה והמדויק הזה – שיש ללמדו בבתי ספר לארכיונאות – מצא השבוע יניב עצמון, מ"מ יו"ר אגודת הסופרים. החזון מפתיע לא רק בדייקנותו ובחיוניותו, שלא לדבר על העברית הנפלאה שלו, אלא גם בראיית הנולד שלו. יובל לפני עידן האינטרנט והקישורים הדיגיטליים שבין ארכיונים, כתב ברש כי "ודאי גם הספרייה הלאומית והאוניברסיטה יוסיפו לעסוק בזה אבל כאן יהיה האוצר המרכזי. צינורות יחברוהו [את הארכיון] עם יתר המוסדות".

ז'ול ורן שלנו: צינורות – הלא הם ערוצי האינטרנט, שעתידים על פי חזונו של ברש לקשר את המידע האצור ב"גנזים" לבין הספרייה הלאומית ובין שאר הארכיונים הספרותיים בארץ ובעולם. נפלא.

אשר ברש חזון1

אתה לא תתעסק ביהדות, ואני לא אתעסק בביקורת ספרות

אין חריף מיוסף קלוזנר, ואין תוחם גבולות כמוהו. במכתבו ליוסף חיים ברנר (3.6.1910) הוא קובע כלל ברור – עם כל הכבוד לך, אל תתעסק בעניינים שאתה לא מבין בהם, כמו למשל, אהממ, חכמת ישראל. נו, נו. מה חשב על זה ברנר, אפשר רק לנחש. אבל המכתב מקסים.

המלים מתנגנות מעצמן, לשפה שהיא קומפוזיציה ערבה לאוזן ולעין. כעורך "השילוח" מפציר בו קלוזנר בברנר לשלוח לו מפרי עטו: "ורוצה הייתי, שכל דבר נאה שתכתוב יאמר לך לבך לשלחו ל'השלח'". ואחר כך הוא חוזר לענייני גבולין – "על השאלה אם ריקה היא המלה 'יהדות' או לא, לא אדון עמך בזה. אתה לא תהיה עוסק בחכמת-ישראל …. כמו שאני לא אעשה בלטריסט לעולם".

קלוזנר לברנר על יהדות 001

יוסף קלוזנר לברנר. רוצה אני שכל דבר נאה שתכתוב יאמר לך לבך לשלחו ל"השלוח,

 

הקסם של זלדה

זלדה בידיעות אחרונות 001

במלאת 103 שנה להולדתה של זלדה, פורסם אחד משיריה הרבים השמורים ב"גנזים" בידיעות אחרונות.

חגיגה כל פעם מחדש.

דיוקן המשורר כעורך עיתון

המשורר טרוף הנפש, נח שטרן, סיים את חייו בצורה נוראה – הצית את עצמו כשהיה מאושפז בבית החולים לחולי נפש בבת-ים ב-1960, והוא בן 48 בלבד. עם השנים החולפות מאז מותו מגלים עוד ועוד את קסמה של שירתו של האיש, שישב שנים בכלא בעקבות ניסיון רצח מתוך טירוף.

הפתיע אותי לכן לגלות מכתב שלו, מכתב "בורגני" לגמרי, כעורך עיתון יומי של חיילי הבריגדה העברית במלחמת העולם השנייה. מתברר כי שטרן התגייס לבריגדה עם פרוץ מלחמה העולם השנייה, ובין היתר עסק גם בעבודות עריכה. במכתבו – וכתב היד נראה "שפוי" לגמרי, הוא מבקש מיעקב אורלנד, שגם הוא התנדב לבריגדה, לשלוח שיר מהווי המתנדב.

שטרן לאורלנד

נח שטרן ליעקב אורלנד. אנא שלח לנו שיר

וכתוספת, גליון הניצחון של עתון "החייל":

לחייל עיתון בריגדה

הועד להגנה על כבוד בת ישראל

והנה, דרך נאותה לשמור על כבודה של בת ישראל: פנייה לאגודת הסופרים שתכריז על תחרות לכתיבת מחזה שיבליט את יופי של הבית היהודי המסורתי, עם האהבה, הכבוד ההדדי וטהרת החיים – לעומת כל הפאסקוצווע, ההפקרות וההרס טפו שבחיי כמה משפחתו שתפסו את הרע שבמודרניות.

והתאריך 2 באוקטובר 1943.

 

ועל כך נאמר: היו ימים?

ועד להגנת כבוד הבת לאגודה 001

יופי של הבית היהודי לעומת ההפקרות וההרס. עורו הסופרים

עשן בעיניך, שירים באוזניך

התגלו קופסאות הסיגריות שעליהן כתב אבות ישורון הצעיר את שירו העברי הראשון "הבלדה של מרים המגדלית ובנה הלבן". בתו, הלית ישורון, שהפקידה היום את כתב היד ב"גנזים" אגודת הסופרים, מספרת כי את השיר החל אבות לכתוב במגדיאל ב-1932, כשהיה בן 28. השיר פורסם לראשונה במוסף לספרות של "דבר" בעריכת דב סדן ב-26.2.1937

אנחנו בארכיון מוכנים להישבע שעדיין ניתן להרגיש בריח הטבק של הסיגריות. אנחנו נהנים מהריח ומהשירים, ושלטונות המנדט הבריטי בפלסטיין –  מהמסים שהוטלו על הסיגריות, כפי שנראה בתצלום.

אבות

אבות ישורון. שיר ראשון

אבות ישורון 001

אבות ישורון הצעיר

יהודה בורלא מציג: על הסכין

הסופר יהודה בורלא היה איש רב פעלים. כך מתברר ממכתב ששלח לו מפעל סכיני הגילוח אוקבה בראשון לציון ב-1937. בורלא סייע למפעל למצוא שם לסכין גילוח עממי חדש. על כך זכה  בפרס תודה מטעם המפעל – ופרס זה הצטרף לפרסים שהוא עתיד לקבל בשנותיו הבאות: מפרס ביאליק ועד פרס ישראל. אך מה אלה לעומת פרס על המצאת שם לסכין גילוח עממי חדש מתוצרת הארץ? למרבה הצער לא טרחו בעלי המפעל לכתוב מה השם שהציע להם בורלא. מי שיודע, מוזמן לכתוב.

אוקבה ליהודה בורלא 001

"אוקבה" ליהודה בורלא. פרס תודה

רק בתור ניחוש אני מציג כאן מודעת פרסומת לסכין הגילוח "אוקבה זהב" מאותן שנים רחוקות, ואפילו בחרוזים: הסכין האחד – / הוא אוקבה בלבד! / נסה רק אחד, – / ותאהבהו לעד!"

האם זה הסיוע של יהודה בורלא? נראה לי שהוא מסוגל למשהו יותר חד מזה.

אוקבה

מודעת פרסומת לסכין "אוקבה זהב". תשובת הישוב לתעמולה הצעקנית של תוצרת חוץ