מכון גנזים ע"ש אשר ברש

ראשי » כללי (עמוד 33)

Category Archives: כללי

מודעות פרסומת

איך משתיקים ברווז קשקשן?

מכתבים ממשלתיים מהשנים הראשונות של המדינה מעוררים בי שמחה. לעתים בשל התמימות, לעתים – זו העברית הצחה של כותבי המכתבים, כמובן צורת האותיות שהודפסו במכונת כתיבה, והנה זומנה לי הפתעה מחייכת (מלשון – גרמה לי לחייך) בארכיונו של רפאל ספורטה. נייר המכתבים הממשלתי של משרד הביטחון עוטר באיור של מה שנקרה "בטחון שדה": ברווז שקשרו את מקורו לבל יגלה סודות ביטחוניים.

משרד הביטחון אל רפאל ספורטה (ארכיון "גנזים")

משרד הביטחון אל רפאל ספורטה (ארכיון "גנזים")

ועוד מארכיונו של רפאל ספורטה, שהיה לא רק משורר וסופר לילדים אלא גם מורה ומנהל בית ספר. בהתקרב פתיחת שנת הלימודים ו"מחאת הסרדינים" נגד הצפיפות בכיתות, מפתיע לגלות בצילום של רפאל ספורטה המורה בכיתה בשנות החמישים או השישים – כי פעם היה צפוף פחות.

רפאל ספורטה בכיתה

רפאל ספורטה בכיתה

מודעות פרסומת

אבל כולם אנטישמים

זלמן שז"ר הצעיר יצא בנעוריו לטיול באחת מערי המרחצאות באירופה. הזמן, 1904, המקום: עיר מרחצאות מרפא הנקראת בלשונו "נאלענצאוו". הכל היה טוב, הרחצה במי הברזל היטיבה עם גופו, הנופים והמראות שראה שמחו אותו. רק צרה אחת יש: האנשים. ובלשונו היפה, בן 15 סך הכל, "העיר מצאה חן בעיני מאוד אך רק העיר בכלליה ולא העיר בפרטיה. העיר, ולא יושביה. הגן ולא ההולכים בו. מראה העיר, גניה, כרמיה, שדיה, יעריה מצאו חן בעיני, אך לא אנשיה. כולם הם אנטישמים, שונאי ישראל, השמחים לאידנו והחפצים לראות בצרתנו… אשר כל חפצים לראות אותנו מתבוססים בדמינו".

זלמן שז"ר למשפחתו, 1904 (ארכיון "גנזים")

זלמן שז"ר למשפחתו, 1904 (ארכיון "גנזים")

זלמן שז"ר למשפחתו, 1904 (ארכיון "גנזים")

שלום וברכה לך הנחמד והנבון העוסק בצ"צ

מחזה לא נדיר הוא לראות, לצדם של חוקרי ספרות וסטודנטים, גם אנשי חב"ד הפוסעים במדרגות המובילות ל"גנזים". מה להם ולתולדות הספרות העברית? יש סיבה טובה: אגרות רבות של הרבי שלהם מנחם מענדל שניאורסון שמורות בארכיון הגדול. ומה למלך המשיח ולספרות העברית? מתברר שהרבי התעניין גם בה, בספרות העברית. קרא ספרים ששלחו לו, והתכתב עם כמה רבים וטובים מהסופרים והמשוררים כאן. בין היתר נמצאים מכתבים ששלח לאורי צבי גרינברג, לדוד לזר, לאביגדור המאירי, לזלמן שז"ר, לאליעזר שטיינמן ולצבי הרכבי.

מנחם מענדל שניאורסון לצבי הרכבי (ארכיון "גנזים")

מנחם מענדל שניאורסון לצבי הרכבי (ארכיון "גנזים")

המכתבים ברובם מודפסים במכונת כתיבה (ובאוזני עדיין מצלצל הפעמון של הידית שבה מושכים בסוף השורה – ליודעי ח"ן בלבד, שלא נולדו לעידן מקלדות המחשב, ואני עדיין חולם שגם במקלדת המחשב שלי יצלצל פעמון בהגיעי לסוף שורה). רבים פנו אל הרבי, והוא טרח לענות לכולם באדיבות ובחוכמה, ובוודאי ישב שם מזכיר או מזכירה שהדפיסו את דברי התשובה, אך על חתימה אישית לא וויתר – ובסיומו של כל מכתב מתנוססת חתימתו המפורסמת.

כנהוג במכתביהם של "אנשי שלומנו", רבים הקיצורים, ומי שלא בקיא מתקשה לפענח מלים רבות. דוד הרכבי, למזלנו, שאליו כתב הרבי, טרח וכתב "פענוח ראשי תיבות" כלשונו בתחתיתו של אחד המכתבים שקיבל. וכך למדים שהוו"ח זה "הוותיק והחסיד" אי"א זה "איש ירא אלוקים" נו"נ – "נחמד ונבון" ועוסק בצ"צ – זה עוסק בצרכי ציבור.

תמונות מזווית אחרת

ארכיונו של המשורר חתן פרס ישראל אריה סיון, שהלך לעולמו לפני כחודשיים, הופקד השבוע ב"גנזים". בארכיון שפע של מסמכים, כתבי יד ומכתבים השופכים אור על יצירתו המגוונת. תוך כדי כך נוספו שתי תמונות לארכיון, שאותן שלחה לנו חנה תדהר, שהייתה תלמידתו בבית הספר התיכון בכפר סבא, 1964. מצלמת חובבים, צילום מהשטח, אך האווירה מנצחת: אריה סיון כפי שנראה על ידי תלמידיו, בשתי תנוחות אופייניות:

אריה סיון, ליד שולחן המורה, כפר סבא 1961

אריה סיון, ליד שולחן המורה, כפר סבא 1964 ( ארכיון "גנזים")

אריה סיון, 1961 (צילום: חנה תדהר, ארכיון "גנזים")

אריה סיון, 1964 ( ארכיון "גנזים")

צילה בצילו ועוד מחשבות על צללים

האם יגיע יום שבו יגידו "אלתרמן? זה שהיה המאהב של צילה בינדר"? אולי. מי יודע. סופרים ומשוררים עסוקים בעצמם, בחיי הנצח שלהם, כמה פעמים שומעים סופר אומר – נראה מי יישאר בעוד מאה, מאתיים שנה. וכמובן, כמובן, כשהוא אומר זאת, בשפה הספרותית שלו, שניתנת להתפענח רק על ידי יודעי ח"ן, הוא מתכוון שאין ספק, בוודאי, שכולם יישכחו ואילו שמו שלו יישאר חקוק לנצח.

מחשבות ריקות שכאלו עברו בי הבוקר כאשר בארכיונו של יונתן רטוש שהופקד באחרונה ב"גנזים", ועתה עמלה עליו למיינו ולסדרו המתנדבת החרוצה והמיומנת אורה זמורה, התגלה רישום יפהפה מעשה ידי צילה בינדר. כן, אותה צילה, שעדיין – עד להודעה חדשה – מצמידים את שמה לשמו של נתן אלתרמן ולא להיפך.

צילה בינדר, אמנית מוכשרת וציירת מצוינת. מי שחי באותן שנים סיפר כבר רבות על חייה בצלו של המשורר הנערץ עליה. אנו ניזונים רק מסיפורים, זיכרונות, רשת דייגים גמלונית שחוריה גדולים מדי מכדי להעלות את האמת ממצולות הזמן.  והיא חמקמקה האמת הזו. העובדה היא אחת: האישה המוכשרת והיפה והחכמה הזו נתכסתה כולה באדרת צלו הכבד של אלתרמן, ורק הזמן, המוחק את הצללים יכול להוציא אותה מהמקום הלא טוב הזה.

יונתן רטוש. רישום עיפרון של צילה בינדר (ארכיון "גנזים")

יונתן רטוש. רישום עיפרון של צילה בינדר (ארכיון "גנזים")

עושה "חנדילעך" כנגד הראי

צאו ולמדו איך עונים למשורר ששלח בדחילו ורחימו ספר שירים חדש לביאליק. אל האיגרת היפה הזו הגעתי כאשר הוצאתי מהארכיון מכתבים שנכתבו ליעקב כהן לבקשת חוקר שהגיע ל"גנזים". יעקב כהן (כהאן) שחי בשנים 1960-1881, נודע בשיריו הלוחמניים, החל מ"משיר הביריונים" שאותו כתב לאחר פרעות קישינב ועד ל"בדם ואש יהודה נפלה, בדם ואש יהודה תקום" שהיה המנון "השומר" ולימים שיר רוויזיוניסטי נלהב. נראה כי השירים ששלח כהן לביאליק היה שונים, לפחות על פי התגובה. וכמו בכל פעם, תענוג לקרוא את ביאליק: "כהן הנחמד. תודה לך על מתנתך החביבה. הרשם הכללי שמתקבל מתוך ספר-שיריך הוא מעין זה של יפהפיה 'גמושה' ורכה העושה 'חנ'דילעך' לעצמה כנגד הראי, מתעגבת על עצמה וששה על עצמה – וכלה חמודות… ומי שעומד בשעה זו מאחוריה ואורב לה – בולמוס אחד אוחזו: לחבק אותה כלה בשתי ידים לחבק בכל כח, ולמלא את כל גומות-חן וכפלי-הגו נשיקות, נשיקות".

תענוג.

ביאליק לי. כהן. יפהפייה מול הראי ("גנזים")

ביאליק לי. כהן. יפהפייה מול הראי ("גנזים")

שינויי נוסחא קלים

הו, היכן הימים ההם, כאשר מערכת "הארץ" שכנה ברחוב מזא"ה 56, מספר הטלפון היה 4212 (3 קווים), ובעל הבית כתב בנימוס רב לד"ר שאול טשרניחובסקי כי המנקד של העיתון מציע לשפר כמה שורות מהשיר שלו.

"אני מודה לך מאד מאד על שירך היפה בשביל הלוח", כתב ג. שוקן אל הד"ר טשרניחובסקי שהתגורר אצל ש. מלמד ברח' עזה 33 ירושלים, "מכיון שהשיר לא היה מנוקד בחלקו,

שוקן לטשרניחובסקי, 30.8.1943 (ארכיון "גנזים")

שוקן לטשרניחובסקי, 30.8.1943 (ארכיון "גנזים")

מסרנו אותו למר סימיטיצקי, וזה הציע, כנראה, גם שנויי נוסחא קלים, שתעמוד עליהם בשעת ההגהה".

וכדי להקדים תרופה לזעם של המשורר חם המזג, מיהר והוסיף שוקן "במקרה ששנויים אלה אינם נראים לך, מוכנים אנו, כמובן, בלי כל שאלה לקבל את החלטתך".