מכון גנזים ע"ש אשר ברש

ראשי » כללי (עמוד 4)

Category Archives: כללי

מודעות פרסומת

"חלאת רכיכים", "משתין בקיר-המזבח", "כינת-טיפוס"

לכבוד שבוע הספר הנפתח השבוע ולתפארת השפה העברית – הנה כמה מפניני הלשון שהעתיר אביגדור המאירי על מי שכתב עליו דברים שפגעו בו. כך שפך המאירי את זעמו הספרותי במכתב ששיגר (6.7.1954) לשמשון מלצר, שעבד עם אותו "יצור עלוב".

"יקירי שמשון… נודע לי שיש לך שותף בעריכה — ומאז התאמצתי לעכל את גועלי ליצור עלוב זה ששמו…. קח נא את ספרו באנגלית "הספרות העברית בין שתי מלחמות העולם" וקרא נא בעמוד 13 למטה, איך הוא מסדר אותי בארבע שורות. מי כמוך יודע, כמה למוד אני בנגיחות בני-הבקר העברים, אך למשתין בקיר-המזבח הלזה כתבתי מכתב – זה לי הפעם הראשונה בחיי, שאני מגיב על כאלה – אנא בקש ממנו, שיראה לך אותו, אם יש לה לחלאת-רכיכים זו האומץ לכך…

"חושבני, שהדף שכינת-טיפוס זו תזכה באוטוביוגרפיה שלי, שאני גומר אותה כעת, יהיה שיא הדיאגנוזות בתולדות הצרעת-הרוחנית בספרות העולם…

"

אביגדור המאירי למלצר

אביגדור המאירי לשמשון מלצר. התאמצתי לעכל את גועלי ליצור עלוב זה

שאדמתנו הקדושה תטבע תחתיו במקום שרגליו האחוריות מטמאות אותה בריח נבלתו המצחינה!"

 

 

מודעות פרסומת

הנוטה דעתך לזה שהאישה הזו תמסור בניה לבית היתומים?

מכתב נוגע ללב הגיע ליוסף חיים ברנר ב-7.9.1913, בשבתו בירושלים. הכותב: אליעזר פפר מחברת "פיקוח יתומים" ביפו. "בשם ועד החברה הנ"ל, הנני בא אליך בבקשה להודיעני ע"ד [על דבר] האשה ד. אברמובסקי. מי היא? מה עברה? מה הביאה הנה? עד כמה זקוקה היא לעזרה? הנוטה דעתך לזה שהיא תמסור את בניה לבית היתומים? היכול להיות בית היתומים בטוח בזה, שהיא תשלם בכל חדש למצער 20 פ"ר בעד שני ילדיה (השלישי יקובל למוסד אחר)? היא אמרה שאתה מכירה היטב, ואחרי דברך נחליט מה לעשות לבניה".

מי מכיר. מי יודע? מה עלה בגורל היתומים?

פנייה לברנר על יתומים ביפו

חברת פיקוח יתומים לברנר. מי היא, מה עברה, מה הביאה הנה?

להיט הנדל"ן הקליפורני: קניית אחוזה בארץ ישראל

יש מי שממליץ היום לישראלים להשקיע בנדל"ן בארה"ב. אך לא תמיד היה כך. הנה, מכתב שכתב הסופר והחוקר יעקב יערי-פולסקין,  שגורש על ידי הטורקים מישראל במלחמת העולם הראשונה. הגיע ל"אמריקא", כדבריו, עבד בחוות חקלאיות וגייס כספים במסגרת "אגודת האחוזה הקליפורנית" לקניית ולהתפתחות קרקעות בארץ ישראל.

במכתבו ליוסף חיים ברנר, על נייר המכתבים של האגודה, מה-9.3.1914, הוא מספר על עבודתו הקשה. היה שנה בניו-יורק, עבד בחוות בקליפורניה "כחצי שנה נדדתי מעיר לעיר והיה לי כל כך הרבה לכתוב לך, עד שלא כתבתי לך כלום. ועכשיו הדבר הוא כך, היום בלילה אנכי יוצא בתור שליח לקנות אדמה להאחוזה הקליפורנית (אנכי חבר לאחוזה זו) בארץ ישראל".

מה לברנר ולרכישת קרקעות? יערי פולסקין הזריז עסק גם בגיוס כספים "עבור הוצאת ירחון בארץ ישראל תחת עריכתך. כשמונה עשרה מניות הבטיחו לי אנשים ידועים ובטוחים לקחת ולשלם כסף מזומן 50 פראנק כל מנייה.."

יערי פולסקין לברנר

יערי פולסקין לברנר. בבואי לארץ ישראל אספר לך הרבה חדשות מעניינות

"והריאה קצת נגועה – כנהוג בין נגידים"

חפצה אחותו של פישל לחובר (1883-1947) לעלות לארץ ישראל. צייד אותה במכתב המלצה (30.8.1920) ליוסף חיים ברנר שישב אז ביפו. "העלמה היושבת או ניצבת לפניך ומכתבי זה בידה היא אחותי. נכסף נכספה לעלות ולראות וגם לעבוד על הרי ציון".

אולם, ממהר ומסביר לחובר, לא לעבודת כפיים קשה מועיד הוא את אחותו, אלא לעבודה בהוראה, יען כי היא לא בכושר המתאים. ומצורף ההסבר הרפואי המדופלם "כי על עבודה שמדברים עליה בעיתונים, אין בכל-זאת לדבר (משפחה 'מיוחסת' ומפונקה והריאה קצת לקויה – הכל כנהוג בין הנגידים). אולם אחותי יודעת עברית יותר מן הרגיל אצל בנות מינה והיא מורה    מצוינה ויש לה עוד מעלות, שלי קשה לדבר עליהן".

פישל לחובר אל ברנר.jpg

פישל לחובר לברנר 2

פישר לחובר לברנר. אוויר ארץ ישראל מבריא

איפה הן המחברות ההן, ותודה רבה לפוזננסקי

חוב גדול לנו לסופר והעורך מנחם פוזננסקי (1956-1887) שבמשך עשרות שנים שימר ופרסם את כתביו של יוסף חיים ברנר. והנה, שי קטן בתחום העיצוב הגרפי – מחברת שבה העתיק פוזננסקי מכתבים של ברדיצ'בסקי ליוסף חיים ברנר. איני יכול להתאפק,  ואני מציג כאן מחברת – תענוג לעיניים.

מחברת פוזננסקי מכתבים לברנר

והצצה אל המחברת מגלה את העבודה השקדנית והמסורה שעשה פוזננסקי בהעתקת מכתבים שנשלחו לברנר – כדי להוציאם לאור בדפוס. והמכתב נפלא – ביקש כנראה ברנר מברדיצ'סקי שיצטלם וישלח לו תמונה. והוא ענה לו: "אין את רוחי עתה לצלם את פני. ולעשות רצונך עשיתי לי העתקה מתמונתי האחרונה שנעשתה לפני איזה שנים".

העתקת פוזננסקי בריצבסקי לברנר

ברדיצ'בסקי לברנר (העתקה של פוזננסקי). אין את רוחי עתה לצלם את פני

סופרים את הסופרים, או איך לקרוא לרעיית נשיא המדינה

מנהג נאה היה בבית נשיא המדינה, שיפה יהיה לאמצו גם היום: להפגיש בין סופרים ובין תלמידי בתי ספר. היוזמת היה רעיית נשיא המדינה, רחל ינאית בן צבי (1886-1979). מכתב שכתבה לשמשון מלצר, ב-30 בדצמבר 1958, משך את תשומת לבי משתי סיבות. ראשית – הרעיון עצמו, שהיה מלווה גם ברכישת כמות נכבדה של ספרים (100 עותקים מספרו של מלצר כדי לחלקם לתלמידים שישתתפו במפגש).

"למשוררנו היקר שמשון מלצר רב שלום וברכה, הנני באה בזה אליך בבקשה מיוחדת – להואיל להופיע עמנו במסיבת ילדים מכתות ז', שתוקדש לבלדה שלך 'דובוש והבעש"ט', ולא רק דובוש… לאט-לאט נכניס מיטב הבלדות שלך.

"קיימנו כבר פעם כעין סימפוסיון של ילדים על 'מעשה בפרכת' בהשתתפות המחברת מרים ילן, ועם המשוררת לאה גולדברג על ספרה 'מלכת שבא הקטנה'. ובאחרונה על שני שירים של נתן אלתרמן: 'העליה השנייה' ו'הקרב על גרנדה'".

דבר שני שמשך את תשומת לבי – הוא שמה של אשת הנשיא כפי שנדפס בנייר המכתבים הרשמי של בית הנשיא. רחל שנולדה כגולדה לישנסקי המירה את שמה לעברי כשם משפחתו של אלכסנדר ינאי וגם כאזכור לשמו של אביה, יונה. היא שמרה על שמה גם לאחר נישואיה ליצחק בן צבי (ב-1918). תמיד שמרה על הסדר הזה – שם משפחתה המקורי ראשון ולאחריו שם משפחת בעלה. כך גם חתמה על מכתב זה. אולם, נראה כי מי שהיה אחראי על הדפסת הניירת הרשמית של בית הנשיא סבר כי ראוי יותר כי שם משפחת הנשיא יקודם – ועל הנייר הודפס "רחל בן צבי – ינאית".

רחל ינאית בן צבי לשמשון מלצר

רחל ינאית בן צבי לשמשון מלצר. כבוד לסופרים

 

דברים כאלה קורים בעולם הזה ובאומה הזאת

ביקש ישורון קשת (1893-1977) לעזור לנבחנים בתולדות העיתונות העברית, וחיבר "מעשה נורא" שכזה. לא בטוח שכך היה, אבל הנה מה שיצא תחת ידו – קיצור תולדות העיתונות העברית, במעשה נורא שקרא כאשר עיתון "דבר" נפל על "הארץ", והתגלגל שם עד "הבוקר". ומי שרוצה יעיין וימצא את שמות העיתונים וכתבי העת העבריים שהשתמש בהם קשת. אפשר כמובן להוסיף באותה תנופה גם את "המעורר" ודומיו. אבל, הנה המקור, בכתב ידו של ישורון קשת וכפי שיצא ממכונת הכתיבה שלו. ומי שזוכר עדיין את מכונות הכתיבה, ישים לב ל"ג" שנצמדת ל"ל", ול"ש" שנדבקה ל"ת". כן, כך היה עם המכונות הישנות והחביבות ההן. 

ישורון קשת מעשה מודפס

ישורון קשת. דברים כאלה קורים בעולם הזה ובאומה הזאת.

ישורון קשת מעשה נורא

ישורון קשת. רק הפועל הצעיר שעמד על המשמר