הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים

ראשי » כללי

Category Archives: כללי

איך יבין הפולני את התימני?

לכבוד יום השפה העברית שצוין בשבוע שעבר, הרי מכתב בן יותר מ-120 שנה, ממרתפי מכון "גנזים – אגודת הספרים" – השולח הוא המו"ל והמורה אליהו זאב לוין-אפשטיין (בנו של מייסד בית הדפוס). הנמען: הרב והמלומד, המשורר והמתרגם אהרן קמינקא. השאלה: אוהבים אנו את העברית, אך כיצד נדע להגות אותה, הרי לכל עדה מבטא משלה?

וכך כתב לוין אפשטיין יחד עם חברי ועד חובבי העברית ברחובות ב-14.2.1898: "הנה ידוע לכל אשר לבו ער לעמנו ולציון ערש לאומנו, כי בשנים האחרונות התעורר החפץ בלבב רבים מאחינו, בפרט בארץ הקודש, לשוב ולהחיות את שפתינו הקדושה לעשותה לשפה חיה-מדברת לכל הפחות בארץ אשר בה דיברו אבותינו… אפס לרגלי החפץ הזה התעוררה 'שאלת המבטא', לאמור: איך נדבר עברית למען תהיה שפה אחת לכולנו ואיש יבין את שפת רעהו? כי היהודים אשר נאחזו פה בארץ הקודש הם יוצאי ארצות ומדינות שונות, ועפ"י זה הם נבדלים במבטא האותיות והתנועות בשפת עבר, ואיננו דומה מבטא הליטאי למבטא הפולני ולא הרי שניהם כהרי המבטא אשר בגליציה ורומניה, ומבטא כולם איננו דומה למבטא הספרדים פה, וכולם נבדלים ממבטא היהודי התימני. לכן החלטנו לפנות בשאלתנו לאיזה מחכמי השפה ובתוכם אף כבודו ולשאול את דעתם, איזה מהחמישה מבטאים הנקובים למעלה היורש נכון עפ"י משפט השפה. ועפ"י התורה אשר יורונו נעשה, והנני מקווים כי ממושבתנו יראו גם אחרים וכן יעשו, ואז תהיה שפה אחת ומבטא אחד לכולנו".

לוין אפשטיין לקמינקא על העברית

לוין אפשטיין לקמינקא. איך נבין איש את שפת רעהו?

היום אני מאטחילה ליאכתוב יומן

מחר ימלאו 50 שנה למותה של לאה גולדברג (20.5.1911 – 15.1.1970). לא נכביר מלים. מארכיונה הגדול שב"גנזים – אגודת הסופרים" נביא שני "קצוות" מיצירתה הגדולה והענפה. את הדף הראשון מיומן הנעורים שלה, ד' תשרי תרפ"ב (6.10.1921), בהיותה בת עשר וחצי ואת השיר "הרהורים" שנכתב בימי מחלתה והתפרסם לאחר מותה (לאה גולדברג, השירים הגנוזים, בעריכת גדעון טיקוצקי, ספרית פועלים, 2019). שגיאות הכתיב, במקור כמובן – ילדה בת עשר וחצי המתחילה ללמוד שפה חדשה – שבה תפליא ליצור בהמשך חייה, ונפש המשורר כבר ניכרת בה.

"היום אני מאטחלה ליאכתוב יומן. אני זוכרת כשלפני שנתים גם כן חפצתי לחתוב אבל פעם אחת לא היה פני בפעם השניה לא חפצתי. וכך עבר הזמן. והנה אכשב בשנה החדשה אני כתבת את יומני—"

ולטובת המתקשים לקרוא, הנה התמלול:

"היום אני מתחילה לכתוב יומן, אני זוכרת כשלפני שנתיים גם כן חפצתי לכתוב, אבל פעם אחת לא היה פנאי, בפעם השנייה לא חפצתי וכך עבר הזמן. והנה עכשיו בשנה החדשה אני כותבת את יומני. שום דבר נפלא לא היה אתי היום, התחלתי לעשות את השיעורים, הלכתי לנגן על פסנתר כמו בכל יום. בשובי הביתה הבטתי על השמיים וראיתי עננים קטנים כמלאכי אור ששטו על פני הרקיע. אין מה לכתוב על היום, די!"

 

הנה אני מתחילה לכתוב יומן 1922 לא בת 11

הדף הראשון מיומנה של לאה גולדברג

ולסיום, השיר "הרהורים":

לאה גולדברג הבל הבליפ_0001

לאה גולדברג, "הבל הבלים". משורר זקן משתתק מפחד

זהו שיר ישן על חשיבות הזמר העברי

מי כמו מחברו של "זהו שיר ישן / על אניטה וחואן" ידע את חשיבותו של הזמר העברי. לכן, לא הופתענו ב"גנזים – אגודת הסופרים" כאשר מצאנו מכתב של נתן יונתן ליעקב אורלנד, מה-20.1.1997.

"ליעקב אורלנד, שלום וברכה. יוזמתה של חדוה רוכל, מנהלת גנזים – להתחיל באיסוף וכינוס ארכיון של הזמר העברי, יש בה חידוש גדול – גם בהבטחת גניזתה של יצירתה ספרותית ושימורה לדורות, גם במתן גושפנקה של ספרות לאותו ענף יצירה זנוח, שיש לו ערך תרבותי-חברתי, ובן לוויה הוא לימי חולין וימי מועד של היחיד ושל החברה. אני מבקש בדברי אלה לעודד אותך לאסוף ולמסור את יצירותיך ל'גנזים', שם מובטחים להן חיי-נצח, בתודה – נתן יונתן".

נתן יונתן ממליץ על העברת חומרים לאורלנד

נתן יונתן ליעקב אורלנד. מתן גושפנקה של ספרות לאותו ענף יצירה זנוח

ברנר מחפש דיל טוב להפלגה לארץ ישראל

החליט יוסף חיים ברנר לעלות לארץ ישראל ב-1909. מה לעשות, כיסיו ריקים והכרטיס יקר. מחפשים דיל טוב. על כך למדנו השבוע ב"גנזים – אגודת הסופרים".

רמז ראשון היה מפנייה של מנחם פוזננסקי ב-1935 – עת עסק בליקוט וכינוס מכתביו של ברנר – אל נחום סוקולוב, שהיה המזכיר הכללי של ההסתדרות הציונית העולמית בשנים 1909-1905 –  אותה עת שבה ביקש ברנר לעלות לארץ ישראל. "נכבדי, אני מרשה לי לפנות אליך לרגל עבודתי באיסוף מכתביו של י.ח. ברנר— האין גם תחת ידיך אתה מכתב או מכתבים מאת י.ח.ב.? בסוף תרס"ח, או תחילת תרס"ט, כשברנר התכונן לנסוע לארץ ישראל, ביקש ממך ידיעות בדבר ההנחות הניתנות לעולים לארץ עפ"י חוזים שהיו קיימים בין ההנהגה הציונית ובין חברות-האניות וכו'. בתוך ניירות העיזבון של ב. מצאתי את תשובתך. הודעת לו את הדרך ילך בה".

לא התמהמה נחום סוקולוב וענה במכתב מה-3.2.1935: "אינני זוכר ואינני יכול למצוא בגניזתי מכתבים של המנוח ברנר. ידעתיו, וככולנו הוקרתי את כישרונותיו, וגם השתתפתי בצער נדודיו, וזוכרני שפנה אלי לפני עלותו לא"י, וביקשני להשיג בשבילו הנחה משכר האנייה".

סוקולוב לפוזננסקי על ברנר

נחום סוקולוב על ברנר. ביקשני להשיג בשבילו הנחה בשכר האנייה

 

אוי תעודה שלי – תלמידת הגימנסיה רחל המשוררת: מספיק בחיבור, טוב בפיזיקה

בעקבות ביקור שערך במכון גנזים – אגודת הסופרים, כתב ד"ר דורון זהר, מרצה ומורה למדעי המחשב, לאדיבה גפן, יו"ר המכון. "בין שאר תפקידי הרבים אני מעודד תלמידות לבחור וללמוד מקצועות מדעיים-טכנולוגיים (כחלק מהרצאות לשוויון מגדרי). לאחרונה גיליתי שרחל המשוררת קבלה ציון גבוה בתחום זה (בהשוואה לשאר המקצועות שלמדה בזמנו). לשמחתי הצלחתי לאתר את התעודה במכון, שלכם ובכוונתי להציג זאת לתלמידות במסגרת ההרצאות שלי בנושא. כדי לאתר את המסמך פניתי למכון "גנזים"  ושם ענה לי וסייע לי בוריס ינטין. הן בשיחה הראשונה והן בשיחות נוספות, בטלפון ובאימייל, יחסו של בוריס, כמו של שאר האנשים העובדים במקום, היה מקצועי, אדיב ומלווה בחיוך".

והנה התעודה שניתנה לרחל בלובשטיין, "בתו של סוחר" כלשון התעודה, המאשרת כי ב-20.4.1908 עברה את הבחינות המסכמות בגימנסיה "מרינסקי" לנשים בפולטבה, "והפגינה ידע כדלקמן". בשפה רוסית עתיקה וחיבור בשפה זו – 3 מתוך 5 (מספיק). אותו ציון גם במתמטיקה, גאוגרפיה כללית וגאוגרפיה של רוסית ובמדעי הטבע. אולם בבחינה בפיזיקה ובגאוגרפיה פיזית קיבלה ציון 4 מתוך 5, כלומר טוב.

תעודת לימודים רחל המשוררת

תעודת רחל 2

תעודת סיום הגימנסיה של רחל בלובשטיין (ארכיון גנזים)

סתיו: נאסף היקוד בתירוש אל הכד השביר

יחד עם הסתיו שנמשך אצלנו יתר על המידה, נמצא בארכיונו של דן פגיס (1930-1986) שב"גנזים – אגודת הסופרים", עלון קיבוץ גת מה-30.10.1970. דפים משוכפלים במכונת השכפול במזכירות הקיבוץ, מהודקים ב"שדכן" – רק העטיפה בנייר ירקרק בהיר, ועליה שיר של פגיס: "הסתיו".

בדף השני של העלון, ענייני יומיום של הקיבוץ, חברים שאינם מנצלים את תקציב התאטרון שלהם וממליצים להם לקנות ביתרה ספרים של ספרית פועלים וכיוצא בזה, החלטה בעניינו החבר נפתלי שחזר מעבודת חוץ במחלקת הבנייה ו"נותן עתה תורנות בחדר האוכל". לקינוח: שעות הפתיחה של המרפאה בקיבוץ". החברים, אגב, "מתבקשים לכוון את בואם לשעות אלו".

והנה, תגלית ארכיונאית קטנה. לכאורה מה צריכים החוקרים את עלון קיבוץ גת מסתיו 1970, הרי כל השירים מופיעים ב"דן פגיס – כל השירים" בעריכת חנן חבר וט.כרמי (הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק, 1991).

שורו הביטו וראו: השיר מהעלון המשוכפל הוא נוסח מוקדם שעבר שינויים ועריכה. וכל אחד יכול לבחור ולהחליט איזה נוסח יפה יותר בעיניו.

פגיס (1)

עלון קיבוץ גת. שיר ושעות פתיחת המרפאה

הסתיו דן פגיס

הסתו מתוך "דן פגיס – כל השירים", הקיבוץ המאוחד ומוסד ביאליק

די תפוחי זהב, צנון ודג מלוח. הלאה המנהלים!

המצייצים ומחברי הפוסטים המתלהמים ברשתות האינטרנט של ימינו יכולה ללמוד משהו מאנשי גדוד העבודה. על כך בכרוז שנמצא בגנזים – אגודת הסופרים בארכיונו של הסופר והמתרגם מ.ז. וולפובסקי (1893-1975), שהיה בעצמו איש גדוד העבודה.

וזה לשון הכרוז בתרגום חופשי מרוסית ויידיש:

החברים הפועלים!

"הלאה המנהלים! הלאה! הלאה!הלאה!

די לאכול כסף של אחרים!

די לשדוד את העבודה של אחרים!

די עם הקומונה המזויפת!

די [לתת לנו רק] תפוחי-זהב, צנון ודג מלוח!

תנו אוכל לפועלים!

בוז! לתכנית של דפיציטים בוז!

הלאה לורד בלוף!

….

להתפזר!

תחי הפלוגה הנושאת את עצמה!

יחי גדור עבודה אמתי על שם יוסף טרומפלדור!

דרישת שלום לעין חרוד המתקוממת והמהפכנית.

ועדה המעוניינת באופן ישיר להרוס את הפלוגה הזאת".

 

הלאה המנהלים. הכרוז של מהפכני גדוד העבודה