השבוע ימלאו 39 שנה למותה של הסופרת ומשוררת הילדים האהובה מרים ילן שטקליס (9 במאי 1984). "שירים, כמו ילדים, נולדים בייסורים", אמרה המשוררת שלא היו לה ילדים משלה – אך דומה שכולם סביבה היו ילדיה, שאת עולמם הפליאה לתאר. "הסבון בכה מאוד", "פרח נתתי לנורית", "אצו רצו גמדים" הם רק כמה משיריה האהובים המבוצעים ומושרים בגני ילדים עד היום. לזכרה נעלה מארכיונה שבגנזים – אגודת הסופרים שיר שכמו נכתב לימים אלה של פילוג וכעסים – "פיוס".
את השיר צירפה למכתב ששלחה לידידתה הטובה פניה ברגשטיין, והוא הופיע מאוחר יותר כ"הציפור על הצלחת". ילד יושב מול צלחת הדייסה שלו המקושטת בציור של ציפור, והיא שתיקח את דמעות העלבון ממנו אל השמיים. איזה יופי. "רוגז רוגז, צא לך! / אין אני רוצה בך! / גם הכעס העקשן / יעלה עם העשן… אף אנחנו נתפייס / נתפייס"
מרים ילן שטקליס. פיוס (גנזים)
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 