בתחילת השבוע הקרוב ימלאו 98 שנה להולדתו של נתן שחם (29 בינואר 1925) – חתן פרס ישראל לספרות לשנת 2012. לזכרו נעלה מכתב שלו מארכיון גנזים – אגודת הסופרים: צד נוסף באישיותו, אנושיות ואהבת אדם.
מן המכתב שנשלח ב-7/12/1967 לאל"מ מוטה גור מושל עזה באותם ימים, עולה פרשה מיוחדת. קשר שנוצר בין שחם לאסיר בטחוני בכלא שטה, חסין בדרנה מכפר עראבה שבגליל. "צעיר עדין-נפש, צנוע, טוב לב, נוח לבריות, אשר אפילו העורמה-המזרחית שלו, שבלעדיה אי אפשר, חתומה בחותם של תמימות נלבבת". שחם השיג בשבילו חופשות מיוחדות ואירח אותו אחת לשבועיים בביתו בקיבוץ בית אלפא. לאחר שריצה את עונשו והשתחרר, דאג לו לעבודה בחיפה.
ואז הגיע תור האהבה. לאחר מלחמת ששת הימים נסע בדרנה לעזה, הכיר שם את בת דודו והתאהב בה. הסופר המאמץ החליט לעזור לו גם בזה – ופנה למוטה גור לקצר את ההליכים הרשמיים לאישור ביקור שלה בישראל, לקראת אזרוחה כאן ונישואיהם הצפויים. והכל בשם האהבה, הדגיש שחם : "אהבה זו ממבט ראשון – אני נוטה להאמין בה. אין היא תרגיל דימוגראפי להגדיל אוכלוסייתם בישראל".

נתן שחם למוטה גור. מאמין באהבה זו