לרגל יום הזיכרון לרצח יצחק רבין, נעלה מארכיונו של עמוס קינן במכון גנזים – אגודת הסופרים, קטע מכתב יד – רשימה שכתב לטור שלו בידיעות אחרונות לפני 46 שנה. והכותרת "רבין הלוחם בשחיתות".
"אנשים אולי אינם זוכרים, אבל פעם, פשוט לא היו פותחים תיק. פעם, המשטרה לא היתה חוקרת. פעם, גם אילו הייתה חקירה, היה התיק נסגר. פעם, לא היו נאשמים מסוג ידוע מובאים כלל לבתי המשפט, וממילא לא היו יוצאים חייבים בדין לאחר שהוכחה אשמתם, וממילא לא הוטל עליהם כל עונש.
פעם היה הכל מעגל סגור, משפחה אחת קטנה. מה שהתרחש בתוך המשפחה הזאת, לא הגיע כלל לעיני הציבור. ולמה לדבר סחור-סחור: נגד אדם במעמדו של אשר ידלין, לא היה סיכוי שתיפתח חקירה. בעבר היה השלטון אחוזה פרטים של כת אחת, ואותו קרחון נורא, שרק את אפס קצהו אנו מתחילים לראות עתה, היה שקוע היטב מתחת לפני המים.
אין צורך להיות מחסידיו של ראש-הממשלה, כדי להודות שרק בימיו החלה המלחמה השיטתית בשחיתות. תלונות של עיתונאים היו גם בעבר, אך מעולם לא נבדקו כלל, שמועות ולחישות היו מאז ומתמיד, אך מי שם לב אליהן. "אל תחסום שור בדישו" היה לא סתם סיסמה פרגמטית-פסימית של איש מפוכח שאינו דון קישוט. היה זה כתב הרשאה לשכבה שלמה, לעלות על כולנו ולדוש אותנו. אפשר כמעט לומר שזה נושא נדוש. והנה, מי שאינו מתעצל ומוכן פשוט להשוות תאריכים, יגלה שיש קשר כרונולוגי בין עלייתו של יצחק רבין לכס ראש-הממשלה, ובין תחילת חשיפת כל הכיעור הכמוס".

עמוס קינן. פעם, פשוט לא היו פותחים תיק