ביום כיפורים לפני שלושים שנה הלך לעולמו הסופר יהושע בר-יוסף. בצפת נפטר ובצפת נקבר בבית העלמין שממנו נשקף הנוף הגלילי שכה אהב. ממקום קבורתו, אם רק הרמת את מבטך מעל המצבות, אפשר לראות את הבתים הקטנים התכולים של העיר העתיקה הדבוקים לצלע ההר. באחד מהם נולד שמונים שנה קודם לכן, ב-1912.
את העיר הזו העלה על במת הספרות העברית בספריו בספריו שהיו לקלסיקה: "עיר קסומה", "סוכת שלום", "אנשי בית רימון" ובאוטוביוגרפיה הנפלאה "בין צפת לירושלים". מתוך ארכיונו הגדול שב"גנזים – אגודת הסופרים" נעלה דף אחד מתוך ספר זה – שבו תיאר את עזיבתו כילד את צפת, בעקבות מות אביו והרעב ששרר אז בצפת. אמו, חיה, שזה עתה התאלמנה, לקחה אותו ואת אחיו הקטן אליעזר לשבור שבר אצל קרובי משפחה בטרנסילווניה. כעבור כ-13 שנה שבו לארץ ישראל.
כבנו הצעיר, הכותב פוסט זה, ארשה לעצמי להעלות מלים ספורות אלה לזכרו בערב יום הכיפורים. יהי זכרו ברוך.
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 