הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים

ראשי » כללי » געגועים למלכה ולמשתה התה

געגועים למלכה ולמשתה התה

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפות ל-152 עוקבים

סטטיסטיקה

  • 51,174 צפיות
Follow הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים on WordPress.com

סטטיסטיקה

  • 51,174 צפיות
Follow הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים on WordPress.com

עם מותה של אליזבת השנייה מלכת אנגליה, נזכרים רבים בימים שבהם גם אנחנו היינו תחת שלטון בריטניה ושתינו תה אנגלי כדת וכדין גם בימים חמים. בארכיונו של המחנך, הסופר והמשורר יהודה קדיש סילמן שבגנזים – אגודת הסופרים, מצאנו מזכרת אנגלית לתפארת מימים אלה.

וכך כתב סילמן (מחנך, סופר ומשורר, מחבר "שם שועלים יש" ו"כשהרבי אלימלך") ותיאר בחיוך רחב את מסיבת הפרידה שערכו הנתינים בארץ ישראל מהנציב העליון הבריטי, יתכן ב-1925 עם סיום כהונתו של הנציב הראשון הרברט סמואל. בפיו – תלונה ושאלה בעניין התה שהוגש באירוע: "רציתי לשאלך, ידידי, מה היה במשתה-תה הפרידה מהנציב העליון, שסודר על ידי שני הכוחות העליונים של הישוב: הנהלת ההסתדרות הציונית העליונה והוועד הלאומי העליון? מדוע לא היה תה חם להשקיט את הצימאון הנורא, שהיה בשרב היום ועם הנאומים החמים והבוערים? ומדוע לא הייתה באותה שעה גם גלידה קרה?"

והתשובה: "משום שהמשתה, כדבריך, סודר ע"י שני כוחות, וקדרה דבי שותפי – לא חמימה ולא קרירה…"

יהודה קדיש סילמן. במשתה הפרידה מהנציב העליון (גנזים)


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: