עם מותה של אליזבת השנייה מלכת אנגליה, נזכרים רבים בימים שבהם גם אנחנו היינו תחת שלטון בריטניה ושתינו תה אנגלי כדת וכדין גם בימים חמים. בארכיונו של המחנך, הסופר והמשורר יהודה קדיש סילמן שבגנזים – אגודת הסופרים, מצאנו מזכרת אנגלית לתפארת מימים אלה.
וכך כתב סילמן (מחנך, סופר ומשורר, מחבר "שם שועלים יש" ו"כשהרבי אלימלך") ותיאר בחיוך רחב את מסיבת הפרידה שערכו הנתינים בארץ ישראל מהנציב העליון הבריטי, יתכן ב-1925 עם סיום כהונתו של הנציב הראשון הרברט סמואל. בפיו – תלונה ושאלה בעניין התה שהוגש באירוע: "רציתי לשאלך, ידידי, מה היה במשתה-תה הפרידה מהנציב העליון, שסודר על ידי שני הכוחות העליונים של הישוב: הנהלת ההסתדרות הציונית העליונה והוועד הלאומי העליון? מדוע לא היה תה חם להשקיט את הצימאון הנורא, שהיה בשרב היום ועם הנאומים החמים והבוערים? ומדוע לא הייתה באותה שעה גם גלידה קרה?"
והתשובה: "משום שהמשתה, כדבריך, סודר ע"י שני כוחות, וקדרה דבי שותפי – לא חמימה ולא קרירה…"
יהודה קדיש סילמן. במשתה הפרידה מהנציב העליון (גנזים)
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 