"בילדותי שמעתי מפי אמי ז"ל: כל הבנות יתחתנו. רק זאת לא!" כך מספרת ביומנה שושנה שבבו ילידת זכרון-יעקב, בת למשפחה ספרדית מצפת, שהיום מלאו 30 שנה לפטירתה. לזכרה נבקר בארכיונה השמור במכון "גנזים – אגודת הסופרים".
הסופרת המיוחדת הזו הקדימה את זמנה בשנות דור ואף יותר, בכתיבתה הנועזת על מעמדה של האישה המזרחית ועל הטרדות מיניות שעברה. כתיבה שעוררה עליה את הביקורת הנוקבת של "הממסד הספרות" בזמנה, אך הקנתה לה את אהבת הקוראים. ספריה "מריה" (1932) ו"אהבה בצפת" (1942) היו רבי מכר כאשר יצאו לאור. רק שנים אחרי מותה, ב-4 ביולי 1992, זכתה שוב להכרה ולפרסום כפורצת דרך וכסופרת מקורית ואמיצה.
נבואת אמה לא התגשמה. בבגרותה רבו המחזרים אחריה, אך היא דחתה אותם. אולי ידעה בלבה כי תצטרך להקריב לשם כך את אהבתה הגדולה – הכתיבה. לאחר שהתחתנה, בגיל 32, חדלה מלכתוב. טרדות החיים ועול המשפחה, תפסו את מקום היצירה.
שושנה שבבו בצעירותה והדף הראשון ביומנה (גנזים)
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 