היום מלאו 108 שנה להולדתה של זלדה שניאורסון-מישקובסקי (20 ביוני 1914), מהגדולות והאהובות שבמשוררות שלנו. שיריה השואפים ליופי ולנשגב, כבשו בסערה את לבבות אוהבי השירה, צעירים ומבוגרים, בפשטותם וביופיים הנדיר.
גם אנחנו, אנשי מכון גנזים – אגודת הסופרים, המורגלים בארכיוניהם של גדולי הספרות העברית מברנר, טשרניחובסקי ועד אסתר ראב, לאה גולדברג ורבים אחרים – מתפעמים כל פעם מחדש כאשר אנו מציצים בארכיונה השמור אצלנו. אי אפשר שלא להתפעל מהיופי והקסם שהעלתה המשוררת הצנועה הזו על דפי-מחברת פשוטים, בכתב ידה הילדותי.
בימים אלה מוצגת במשרד התרבות והספורט תערוכה ובה כתבי יד של שירי זלדה, מאוצרות מכון גנזים – אגודת הסופרים.
לכבוד יום הולדתה – נעלה קטע בכתב ידה, כנראה טיוטה שבדרך, של השיר הנפלא "השושנה הצהובה":
הַשּׁוֹשַׁנָּה הַצְּהֻבָּה / הֵבִיאָה לְחַדְרִי / אַרְגָּזִים חֲתוּמִים / מְלֵאִים מוֹר / נְשִׁיקוֹת וְשִׁירִים. // * // הַשּׁוֹשַׁנָּה הַשּׁוֹבָבָה / שָׂמָה עַל רֹאשִׁי / זֶה הַלֵּאֶה / זֶה הָאָפוֹר / אֶת כִּתְרָהּ הַטָּהוֹר / אֶת כִּתְרָהּ הַבּוֹעֵר. // * הַשּׁוֹשַׁנָּה הָרַכָּה / לְחֲצָה אֶל נַפְשִׁי מִפַּחַד הַכִּלָּיוֹן

