השבוע ציינו את יום הולדתו של דוד פוגל, מגדולי המשוררים והסופרים העבריים של המאה העשרים. נעלה לזכרו אחד משיריו היפים, בכתב ידו, מתוך ארכיונו ב"גנזים – אגודת הסופרים".
משורר, סופר ונודד חסר מנוחה היה דוד פוגל. גם כאשר עלה לארץ ישראל בעזרת חבריו הסופרים ב -1929, לא מצא בה מנוחה. חזר לאירופה, המשיך בנדודיו עד שנתפס בצרפת ונרצח באושוויץ בידי הנאצים ב-1944 בהיותו בן 52. ארכיונו המיוחד במינו שבמכון "גנזים" הניב את אחת התגליות הספרותיות המרגשות: החוקרת לילך נתנאל מצאה בו את כתב היד הלא מוכר של "רומן וינאי", והוציאה אותו לאור (עם עובד, הספריה לעם, 2012).
נעלה מארכיונו של פוגל את כתב היד של השיר היפהפה: "הנך יושבה על ידי", בדפי יומן שנה, 6 במאי 1919.
בימים אלה מוצגת במוזיאון ארץ ישראל התערוכה "רפובליקה של נדודים" המתארת בכתבים ובמכתבים את "הרשת החברתית" של דור הסופרים העברים בתחילת המאה ה־20. יוצרים צעירים שנדדו בין ערי אירופה, שהיו אז מרכזי תרבות תוססים שסחפו צעירים בתחילת דרכם.
בלב התערוכה נמצאים מכתבים וגלויות אשר שימשו ערוץ תקשורת מרכזי בין הסופרים. התצוגה המיוחדת מתמקדת בשישה סופרים שסיפורי חייהם, נדידתם וכתיבתם מרתקים: דבורה בארון, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, יוסף חיים ברנר, אורי ניסן גנסין, דוד פוגל וגרשון שופמן.