בתזמון נדיר לפסח התגלה בארכיון "גנזים" מכתב של אדם מיוחד, שהפך לסמל של מאבק לחירות לא רק מעבר לחומות הברזל של ברית המועצות אלא גם מעבר לחומות השפה. דב (בוריס) גפונוב, יליד אוקראינה שהיגר בילדותו עם משפחתו לגאורגיה.
סיפורו המופלא הדהים רבים: אילו רק הצליח ללמוד בכוחות עצמו עברית רק מקריאה ומהאזנה לשידורי "קול ישראל" – דיינו! אילו רק הצליח לתרגם לעברית את האפוס הגיאורגי הענק "עוטה עור הנמר" מהמאה ה-12 – דיינו. אילו רק שלח את התרגום לישראל, ואברהם שלונסקי הוציאו לאור כאן ב-1969 – דיינו. אילו רק הפך לסמל בעיני היהודים בגאורגיה שביקשו וסורבו לעלות לישראל – דיינו. אילו רק ניסח יחד עם 18 פעילי עלייה מכתב לגולדה מאיר ולוועדה לזכויות האדם של האו"ם – דיינו. אילו רק פרסומו הרב בעולם גרם לשליטי בריה"מ לאפשר את עליית יהודי גיאורגיה לישראל – דיינו. על אחת כמה וכמה…
למרבה הצער – זמן קצר אחרי שליחת המכתב הידרדר מצב בריאותו, והוא הוטס לישראל כשהוא שוכב באלונקה. בקיץ 1972 נפטר.
במכתב שהתגלה השבוע ב"גנזים" הוא מודה למעריץ שחי בישראל, ששמו אברהם, על ברכותיו לרגל צאת הספר – אך התנצל שלא יוכל לשלוח לו אותו, מכיוון שיש בידו רק עותק אחד. "בארצנו [ישראל] קיבלוהו רבים, אך לא מידי, כי אם מידי המהדיר, המשורר הישראלי אברהם שלונסקי. אולי תואיל להודיעני פרטים על עצמך, שאוכל לפנות אליו עם בקשתך או שאמסור לך את כתובתו".
מכתבו של דב גפונוב. שמחתי לקבל את מכתבך ממרחקים (גנזים)
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 