ט"ו בשבט הגיע – ועמו השירים שכולנו פיזמנו. החל ב"השקדיה פורחת / ושמש פז זורחת" (ישראל דושמן, לחן: מנשה רבינא), עבור ל"כך הולכים השותלים / רון בלב ואת ביד" (יצחק שנהר, לחן: ידידיה אדמון) ועד ל"כל הגן לבש לבן / תכלת וארגמן" (מלים ולחן: ידידיה אדמון).
והנה במרתפי ארכיון "גנזים – אגודת הסופרים" התגלה שיר ט"ו בשבט נוסף, שחיבר יונתן רטוש (יליד 1908) בן השבע, כפי שנרשם לפי הזיכרון על ידי אחיו הצעיר צבי רין. "מארץ ישראל, / היפה הברוכה, / הביאו לי פרות / ותהי לי ארוחה. // ארוחה נפלאה / של פירות מתוקים: / ענבים, צימוקים, / תאנים, רימונים, / ועוד פירות שונים". כך פותח השיר, והמשכו – וידוי של ילד זללן: "את כולם ביחד / אנכי זללתי, / וליום המחרת, / מאום לא השארתי. // בטני ריקה, / ונפשי שוקקה, / חבל, כבר את כולם / לשוני ליקקה…"
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 