הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים

ראשי » כללי » משתדלת אני להתחזק ולא עולה בידי

משתדלת אני להתחזק ולא עולה בידי

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפות ל-145 עוקבים

סטטיסטיקה

  • 40,554 צפיות
Follow הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים on WordPress.com

סטטיסטיקה

  • 40,554 צפיות
Follow הבלוג של מכון גנזים – אגודת הסופרים on WordPress.com

השבוע מלאו תשעים שנה למותה (16 באפריל 1931) של רחל בלובשטיין, הידועה יותר כמשוררת רחל. שיריה מלווים אותנו עד היום ודומה כי ימשיכו לחיות ביננו דורות רבים. רבות נכתב על סיפור חייה, מחלת השחפת שלקתה בה, בדידותה וסופה. אך הנה, בארכיון "גנזים – אגודת הסופרים" מצאנו מכתב אחד ששלחה לידידה מנחם פוזננסקי, החושף את מלוא הכאב.

"… בכל כוחותי משתדלת אני להתחזק ולא עולה בידי. אינני רוצה להיכנע! יותר מכפי כוחי, להסכים לרעיון שלעולם יצאתי מרשימת האנשים החיים, הבריאים. רצוני לשיח את צערי, אולי ירווח לי. אינני מסוגלה להתוודות לאף בן אדם ומעולם לא הייתי יכולה לספר למי שהוא. יותר מדי גאה אני ואולי מסיבה אחרת.

ולמה בחרתי בו? אבל הלא הכתב בידי והרשות להשאירו אצלי, גם כן בידי. לכתוב, אני מוכרחה בכל אופן. רעה אני וכועסת על כל העולם. מרגיז אותי הרוך הזה הבלתי רגיל. וה'מה שלומך' התמידי בלוויית חיוך רחמני. 'מה שלומך' כמה טפשי ונמאס. מה יש לי לענות חוץ מע… בע? [מנוקד במקור בסגול]… יש רגעים ואני חושבת: מה היה יחפט [כך במקור] לי, לו התהפך העולם כולו, ואפילו שאלת היהודית. ילך הכול לאבדון. לא לי המשתה!

"…בעת רוח אסורה אני לצאת החוצה, בערב – אסור. פעם רציתי כל כך לראות את שקיעת החמה, הצבעים היו יפים כל כך, אבל אסור!"

רחל אל מנחם פוזננסקי, עמוד ראשון. הטקסט הובא בכתיב מלא – המכתב המלא נמצא באתר של מכון גנזים


להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: