השבוע צוין יום הולדתו ה-121 של אברהם שלונסקי (6 במרץ 1900 – 18 במאי 1973). לכבודו ולזכרו נעלה שתי "פרפראות" מארכיונו שב"גנזים – אגודת הסופרים". הראשונה – תובן אולי רק למי שזוכר עדיין את תקופת המצוקה בקווי הטלפון בארץ, כאשר בישראל חיכו שנים עד שזכו לקבל קו טלפון בבית. גם אז, בגלל המחסור בקווים – נהגו להתקין שותף-שכן על אותו קו. כאשר השותף דיבר בטלפון, אי אפשר היה לדבר וצריך היה להמתין שיסיים.
שלונסקי אז בשיא גבורתו, אדם עסוק מאוד – ולא יכול היה לעמוד בגזירה הזו. פנה לשר הדואר בבקשה: שחרר את קווי. וכששלונסקי מבקש – השר מאשר. ב-28 בפברואר 1965 נשלח האישור כדלהלן: "מר שלונסקי הנכבד, שר הדואר ביקשני להודיעך, בתשובה על מכתבך אליו מיום 18.1.1965 כי הוא הורה לנוגעים בדבר לבטל ההודעה לשותפות שנשלח אליך, ולהימנע מלחבר שותף לקו הטלפון שברשותך. בכבוד רב, י. הברפלד, מנהל שירותי הטלפון".
ונוסיף גם הקדשה נחמדת שכתב שלונסקי ללאה גולדברג, על תרגומו ל"טיל אולנשפיגל".
