אין יום מתאים יותר מהיום שבו נפתחת שנת הלימודים החדשה, להזכיר בו את חלקם של הסופרים-המורים בהוראה. והרשימה ארוכה: החל בחיים נחמן ביאליק, שאול טשרניחובסקי ויעקב פיכמן שלימדו בסמינר לגננות של יחיאל ופנינה היילפרין בוורשה ב-1910, עבור ליוסף חיים ברנר שלימד בגימנסיה הרצליה, יהודה בורלא שהיה מורה בבית ספר עברי בדמשק ולאחר מכן בזכרון יעקב, פניה ברגשטיין, טוביה ריבנר, יהודה עמיחי, רפאל ספורטה, ראובן סיוון ועוד ועוד.
וכמובן, זלדה שהייתה המורה של עמוס עוז, שהפליא לתאר אותה ב"סיפור על אהבה וחושך": "מורה-זלדה דיברה כה בשקט, עד שאם רצינו לשמוע לא די היה שנשתתק אלא היה הכרח לרכון לפנים אל שולחנותינו. היינו יושבים אפוא רכונים לפנים בלי הרף, מן הבוקר עד הצהריים, כי חששנו לאבד מילה: כל מה שדיברה מורה-זלדה היה מושך לב וקצת לא צפוי. כאילו למדנו אצלה שפה חדשה, לא רחוקה מאוד מן העברית ואף-על-פי-כן שונה וצובטת-לב".
רבים מהסופרים זכו לקבל מכתבים מתלמידים שקראו את ספריהם. כמעט בכל תיק ארכיון ב"גנזים – אגודת הסופרים" של סופר שכתב גם לילדים נמצאת מעטפה גדושה של מכתבי ילדים כאלו. באיחולי שנת לימודים טובה – הנה מכתב מרנין לב ששלחה רחל, תלמידה בכיתה ג' בכפר סאלד, ב-1963, לאברהם שלונסקי:
התלמידה רחל לאברהם שלונסקי. הסיפור מצא חן מאוד בעינינו
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 