לכבוד חג השבועות הקרב ובא, נעשה נא חסד למשורר צנוע ונשכח, ששיר אחד שלו הקנה לו "חיי נצח" ונהיה מזוהה עם אהבת הטבע וארץ ישראל ובמיוחד עם התנועה הקיבוצית. כאשר נצפה בתוכניות החג בטלוויזיה בלהקות קיבוציות המפזזות על רקע חבילות חציר, נצטרף אל מלות השיר התמים והיפה הזה. דוק של געגועים אל היופי והטוהר שהיו כאן אי-פעם יציף לבבות רבים.
יהושע רבינוב (2000-1904) שעלה לארץ ב-1924, עסק בחקלאות בישובים שונים והתיישב לבסוף לקיבוץ גבת. בזמנו היה די מוכר ואהוב, אך מעולם לא נודע בשערים – עד שפרסם ב"דבר" ב-21.12.1944 את "ירדה השבת אל בקעת גנוסר". השיר הולחן על ידי דוד זהבי וזכה לביצועים רבים, אף כי מעטים זוכרים כיום מי חיבר אותו. בארכיונו שב"גנזים – אגודת הסופרים" מצאנו שיר טבע יפה נוסף שלו – "במשעול", והריהו לפניכם בכתב ידו.
"במשעול", יהושע רבינוב:
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 
יהושע רבינוב היה אחד המשוררים המעניינים והעדינים והגיע הזמן להערכה מחודשת של כלל יצירתו.
הייתה לי הזכות הגדולה, לדאוג לכך, כיו"ר ועדת השופטים, שממש בימיו האחרונים זכה לפרס נשיא המדינה ולהכרה בחשיבותו. הכרה זו הנעימה את מרירות זקנתו.
בברכה
נורית גוברין
אהבתיאהבתי