מכון גנזים ע"ש אשר ברש

ראשי » כללי » אלתרמן התייר כ"שבלול שהוטס בסילון מיבשת ליבשת" ואינו יוצא מחדרו במלון

אלתרמן התייר כ"שבלול שהוטס בסילון מיבשת ליבשת" ואינו יוצא מחדרו במלון

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 185 שכבר עוקבים אחריו

סטטיסטיקה

  • 30,301 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

סטטיסטיקה

  • 30,301 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com
מודעות פרסומת

לכבוד סוף עונת תיירות החופש הגדול ולכבודם של אלה שקנו כרטיסים לחו"ל בחגים: מכתב של נתן אלתרמן התייר הלא נלהב שטס לניו-יורק, אך לא הירבה לצאת מחדרו במלון. גם כי יצא – הלך לבקר במערכת העיתון היידי "פארווערטס".

את המכתב שלח אלתרמן לידידו הטוב זאב יוסיפון (יוסקוביץ') ב-24.1.1962 [בטעות הדפיס 24.1.26] . על נסיבות הנסיעה לניו-יורק מרחיב דן לאור בביוגרפיה המקיפה והמרתקת שלו "אלתרמן" (עם עובד, 2013). אלתרמן "ככלל נמנע לצאת את גבולות הארץ… כשרוב חייו עוברים עליו לא רק בארץ אחת ובעיר אחת אלא בטווח של כמה רחובות – בן-עמי, נורדאו, דיזנגוף ושינקין – שם ניצב בית מערכת דבר" (שם, עמ' 615).

מה שהניע אותו לקנות כרטיס טיסה למרחקים (בעזרת הלוואה שקיבל מהוצאת הקיבוץ המאוחד), הייתה שיחת טלפון בהולה ומבוהלת מעודד קוטלר, בעלה באותה עת של בתו תרצה. ביוני 1961, חודשים אחדים אחרי חתונתם, טסו בני הזוג לניו-יורק, שם התעתדו ללמוד משחק. אלא שכעבור כמה חודשים הידרדר מצבה הנפשי של תרצה – ואף נפוצו שמועות כי ניסתה לשים קץ לחייה. עודד הזעיק את אלתרמן וביקש שימהר ויבוא.

אך לא רק בנסיבות העגומות של הנסיעה אפשר לתלות את חוסר התלהבותו של אלתרמן מניו יורק. במכתבו לחברו הטוב יוסיפון, הנמצא בארכיון גנזים של אגודת הסופרים, מודה אלתרמן שאין הוא תייר מצוי. "רוב הזמן אני יושב בחדרי שבמלון וצופה פני הנהר היהודי הידוע האדסאן ריווער [בכוונה כתב בתעתיק ביידיש, השפה האהובה על יוסיפון] שבו אניות יהלכון, וצריך לומר לך שהמראה הזה בלבד מספיק לכמה שבועות. בארץ ישראל אנו שוכחים כלל שיש נהרות כאלה… סיורים וביקורים של ממש עוד לא התחלתי אפילו לעשות. ראית שבלול שהוטס בסילון מיבשת ליבשת ומעולם לעולם? גם אני לא ראיתי, אבל בסופו של דבר הנני לפי שעה כאותו שבלול אשר אם גם תטיס אותו בשבעה מטוסים על פני שבעה ימים, הריהו נשאר מכונס בתוך כונכיה או צדף שלו ואינו מחונן בייצר התיירות".

לעומת זאת, לאן לקחו אותו רגליו מכל נפלאותיה (האטרקציות בלשוננו) של ניו-יורק? דווקא למערכת העיתון היידי "פארווערטס".  בחדווה ובהומור תיאר את מכונות סדר הדפוס – הלינוטיפים – שאותם הכיר ממערכת דבר בתל אביב, את סגן העורך היושב "בביטחון ובמידה של זחיחות הדעת כמי שיודע שהגלות היהודית תימשך עוד אלף שנים לפחות ולפי שעה אין לחשוש לשינויים, וכדומה". ובל נשכח את הפגישה עם "המבקר האמנותי שלהם הדומה לשפן משכיל ומבוהל".

והריהו המכתב לפניכם.

אלתרמן ליוסיפון 1926_0001 (1)

אלתרמן ליוסף. יושב בחדרי במלון

אלתרמן ליוסיפון 1926_0002

אלתרמן ליוסיפון. בלי יצר התיירות

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: