אוצר מופלא הגיע ל"גנזים": המכתב המקורי שכתבה יונה וולך למשוררת זלדה, לאחר שהתוודעה לראשונה לשיריה שהיו כתובים על דפי מחברת ועל פתקאות (על המפגש כתבה עזה צבי ב"חדרים" 4, 1984). יונה וולך הנרגשת הכריזה מיד שיש להדפיס את השירים המופלאים האלה ולפרסמם, ואף השאילה את מכונת הכתיבה שלה לשם כך.

זלדה ובעלה חיים מישקובסקי (צילום עזה צבי)
רבות נכתב על הקשר המיוחד שנרקם בין שתי המשוררות שבאו מעולמות כה שונים – יונה וולך הפרובוקטיבית והפרועה וזלדה החרדית והצנועה, שעולמה הפנימי הסוער והצבעוני נחשף רק בשירתה.

יונה וולך (צילום עזה צבי)
יונה וולך לא חסכה ברגשות ובתגובות פיזיות: "רק היום הצלחתי לקראם [את השירים] בזה אחר זה ולסיים ברציפות הספר. ובכל הפעמים רטטים פיזיים הקדימו להסתכלות העור שהקדימו דמעות שהיו יורדות שהקדימו שיתוק שהיה בא ועומד… וקורים דברים מעודנים יותר וסלחי לי שאני כותבת אילו המקרים.
"את מעמידה עולם זלדה. זה הדבר הסופי שמשורר יכול לעשות. והעולם הזה עושה אותי יותר טובה והיופי שאת מביאה משאיר אותי כמהה משתאה געגועים ואני זוכרת מאוד שאני יהודיה".

יונה וולך לזלדה. את מעמידה עולם זלדה (גנזים)
ולסיום – יחד עם מכונת הכתיבה שהשאילה יונה וולך לעזה צבי – היא צירפה מכתב עם הוראות הפעלה ואיך להתגבר על תקלות שונות במכונה. תכונתו של הסרט להיתקע!

יונה וולך לעזה צבי. הוראות הפעלה למכונת הכתיבה לשיריה של זלדה (גנזים)
שוב לומר לך, אחי יצחק, איזו עבודה יפה וחשובה אתה עושה גם בליקוט הדברים, הכל
בטעם, וגם בפרסומם.
אהבתיאהבתי