מכון גנזים ע"ש אשר ברש

ראשי » כללי » הפסיקו את ההצגה!

הפסיקו את ההצגה!

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 146 שכבר עוקבים אחריו

סטטיסטיקה

  • 18,832 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

סטטיסטיקה

  • 18,832 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

תשמעו סיפור: באמצע העלאת הצגת בכורה בתאטרון הבימה קם אחד המוזמנים, סופר מכובד וידוע, וצעק "הפסיקו את ההצגה הזו!"

הזמן: 6 במאי 1944, ההצגה: "לא אמות כי אחיה" של הסופר והמחזאי דוד ברגלסון (שנרצח שמונה שנים מאוחר יותר על ידי סטלין), הצופה הזועק חמס: גרשון שופמן.

הפרשה עוררה את אחד הפולמוסים הסוערים שהיו בציבור הישראלי סביב הצגת תאטרון – ולא נערוך השוואות לימינו, אין צורך (ותודה לנורית גוברין שהאירה את עיני בציינה כי הפרשה תוארה בהרחבה בספרה "מאופק אל אופק: ג. שופמן חייו ויצירתו"). גיבורו של המחזה הוא אברהם בר, יהודי המתגורר בברית המועצות, ששכל את בנו הראשון במלחמת העולם הראשונה ואת בנו השני במלחמת העולם השנייה. במערכה השנייה, בשעת שיחה המתנהלת על הבמה בין קצין גרמני לבין חייט יהודי, קם גרשון שופמן וצעק "זהו חוסר טעם, הפסיקו את ההצגה הזו". ברשימה קצרה שפרסם ב"דבר" כתב שופמן: "לשם מה ולמה עלינו לשבת ולהביט אל צלב הקרס הענקי. די שראינוהו שם?… האין משום חילול הארץ וה'בימה' בעצם הדקורציה? ולשם מה ולמה שואל אני עליי לראות פרטי התעללות נאצית, פרטים איומים בביצועים שחקנים יהודים, שישימו עצמם נאצים?"

שחקני ההצגה רתחו. שלושה ימים אחרי הסקנדל,  טרחו כולם וחתמו על מכתב מחאה לאגודת הסופרים. מכתב זה התגלה השבוע ב"גנזים" – "הפרעה בלתי מרוסנת כזאת למהלך הצגה תיאטרונית במעמד-כבוד של הצגת בכורה, נראה לנו שיש להגדירה כשערורייה שעוד לא הייתה דוגמתה בקורות הבמה העברית".

הבימה נגד שופמן

שחקני הבימה נגד גרשון שופמן. אנו תובעים לקרוא אותו לבירור (גנזים)

5

התוכניה של ההצגה

2

מהדמויות בהצגה. גב' גינתר, מזכירתו של המפקד הנאצי, וצלב הקרס

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. נורית גוברין הגיב:

    למכון גנזים שלום,

    הפרשה של מחאתו של ג. שופמן כנגד המחזה של דוד ברגלסון, תוארה בספרי: 'מאופק אל אופק – ג. שופמן : חייו ויצירתו' (הוצאת יחדיו ואוניברסיטת תל אביב, תשמ"ג/1983) בכרך א' של הביוגרפיה עמ' 232 – 233. שם מתואר בהרחבה ההקשר כולו. הוויכוח הציבורי שהתעורר, אלה שהיו בדעתו של שופמן (יצחק לופבן) ואלה שהיו נגדו, מכתבי האיום שקיבל, זיכרונותיו של בנו של שופמן, רשימתו של שופמן ב'דבר' (שלא כונסה) ועוד הרבה.

    כשמביאים מסמך מסוג זה, מן הראוי היה לבדוק אם פורסם ולהביא את המסמך בהקשרו או לפחות להזכיר את הביוגרפיה שכתבתי על שופמן שבה נזכר ויכוח זה בהרחבה.

    אני מקווה, כי שלא כבעבר, תביאו הפעם את הערתי זו לידיעת הקוראים.

    בברכה

    נורית גוברין

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: