יונתן רטוש היה קפדן גדול, בעיקר כאשר תרגמו לאנגלית שירים שלו. את השירים המתורגמים שלח לחוות דעת לאריה זקס. ואכן, לחששו היה בסיס, במכתב תשובה (6.3.75) אריה זקס חרץ משפט: "בקריאה שניה, קפדנית יותר, נראים לי התרגומים כולם בלתי מספקים לחלוטין. איני יודע אם יש ל'השליכם לסל' כדבריך, או שניתן לשפצם. אך ברורה לי חולשתם העיקרית: אין הם מעשי-ידי משורר, ובכולם ניכר חוסר רגישות לגבי צרופי לשון באנגלית". לסיום ציין זקס שהוא שולח את השירים להרולד שימל ולדניס סילק, בתקווה שהם "יירתמו למשימת תרגום שיריך. הם היחידים בארץ שהייתי סומך עליהם בעניין כה קשה וחשוב".
אריה זקס, שהייתי בין תלמידיו באוניברסיטה העברית בירושלים, נודע גם בפעילותו בתחומים אחרים מלבד תיאטרון ושירה – כמו למשל, כך נטען לכאורה על פי החשד שלכותב שורות אלה שהיה צעיר מאוד באותם ימים אין אסמכתות לגבי מידת המהימנות של שמועות אלו – בתחומי יין ונשים. לתחום זה שייכת לכאורה גלויה ששלח לרטוש מפאריס ב-1976. "רטוש יקירי – נזכרת בך וחששתי שאולי שכחת מהי האמת – אז הנה היא, בצד השני של הגלויה. כשהיא עומדת היא נראית אחרת. וכש… "
למה התכוון המשורר. הנה הגלויה, על שני צדיה
אריה זקס ליונתן רטוש – על האמת (ארכיון "גנזים")
, וכל אחד – וכל אחת – יכול, או יכולה, להשלים את שלוש הנקודות של אריה זקס.
הבלוג של מכון גנזים - אגודת הסופרים 