מכון גנזים ע"ש אשר ברש

ראשי » כללי » אוצרות בזבל

אוצרות בזבל

הכניסו את כתובת הדוא"ל שלכם, כדי לעקוב אחרי הבלוג ולקבל עדכונים על רשומות חדשות במייל.

הצטרפו אל 152 שכבר עוקבים אחריו

סטטיסטיקה

  • 16,945 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

סטטיסטיקה

  • 16,945 צפיות
Follow מכון גנזים ע"ש אשר ברש on WordPress.com

חיזיון תל אביב מוכר: זמן מה אחרי שמודעות האבל צצות ליד אחד הבתים, מתייצב במקום קבלן שיפוצים שהוזמן על ידי בעלי הבית החדשים. מן הדירה עולה הלמות פטישים המקעקעים את הקירות ואל הרחוב מושלכים שרידי החיים שאבדו. שברי קירות, משקופי דלתות וחלונות, ארונות קיר מפורקים שעדייין עולה מהן ריח הבגדים של בעליהם שעברו מן העולם. לצידם שקיות מלאות חשבונות חשמל וקבלות על תשלומי ארנונה שנשמרו בקפדנות ובכפייתיות שנים רבות. אליהם מצטרפים בלי הרבה גינונים של טקס כלי בית, בגדים וספרים. חיים שלמים שנרקמו בצנעה בין ארבע קירות נחשפים בעירומם לעין כל בשמש, נשטפים בגשמי החורף וגם זוכים להרמות רגליים של כלבים רחרחנים. סקרנים מרימים ספר או צלחת מעוטרת בפרחים ששימחו סועדים בימים עברו, ולעתים גם מוצאים אוצר.

בסופו של יום עבודה נכנס ל"גנזים" אדם כבן חמישים, אוחז בידו שקית פלסטית. "מצאתי ברחוב" אמר, הניח את השקית על השולחן והלך. כשם שנכנס, כך נעלם, כמין שליח שאינו מחכה לטיפ, כביכול חושש שמא יבקשו ממנו שיואיל בבקשה ויזרוק את השקית לפח, או יחקרו אותו איפה ולמה וכמה. ובכל זאת הופיעו שוב פניו בפתח, "אני חושב שזה צריך להיות אצלכם", ירה והסתלק.

ואכן, אוצר של ממש. בשקית היו שלושה אוגדנים, באחד שירים בכתב ידו ובחתימתו של אברהם שלונסקי, בשני של נתן יונתן (ובהם אף "חופים הם לפעמים", וכאשר עיינתי בשיר התברר לי שהנוסח המושר עבר שינויים כדי להתאימו למקצב וללחן. באוגדן השלישי היה אוסף מסודר וממוין של רשימות, דברי ביקורת ומאמרים של ראובן אבינועם.

נתן יונתן חופים

פחות מ-40 שנה חלפו מאז מותו של ראובן אבינועם (1905-1974), חלפה בי המחשבה, וכבר צולל לתהום השכחה שמו של אישר החינוך, הסופר, המשורר, המתרגם והעורך רב הפעלים הזה. שיעור חשוב בצניעות: לא צריך זמן רב כדי שאוסף יצירותיך, שכה נחשבו בעיניך, יושלכו לרחוב. סיפור חייו של ראובן אבינועם מקפל בתוכו את תהפוכות הגורל היהודי. אביו היה אהרן ליב גרוסמן, סופר ומורה עברי מקישינב שכדי להציל נפשו נמלט לארצות הברית לאחר הפרעות בעירו. ראובן גרוסמן, בנו, לא ויתר על החלום הציוני ועלה לארץ עם אשתו חנה ב-1929, בתקופת מאורעות תרפ"ט, יחד עם ילדיהם נועם ועדני. הגורל המר, שממנו ברח אביו, לא הרפה מן המשפחה. הבן נועם נפל במלחמת העצמאות. האב השכול שינה את שם משפחתו מגרוסמן לאבינועם, והציע לדוד בן גוריון לאסוף ולהוציא לאור את עזבונותיהם הספרותיים של הנופלים במלחמה. כך נולד המפעל החשוב "גווילי אש".

מודעות פרסומת

תגובה אחת

  1. אכן מפעל חשוב הנועד למנוע מקרים כמתואר לעיל. אבי היה ידיד המשורר אלכסנדר פן וגם הוא לא נמלט מגורל דומה. זמן לא רב אחרי מותו, התגלו רשימותיו ומסמכיו בערימת אשפה בצפון ת"א. אבי אף דן בנושא עם אחת מבנותיו.

    אהבתי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: